טיפול בילדים

במהלך החיים, אנו נוטים לתפוס את תקופת הילדות כמאושרת ונטולת מתחים, ולחשוב שככל שאנו מתבגרים כך גובר המתח בחיינו. אנו שוכחים עד כמה שנות הילדות עשויות להיות מלחיצות ומתוחות: קושי להתמודד עם הדרישות של המערכת החינוכית, צורך להשתלב בחברת הילדים, חרדות, סיוטי לילה, הפרעות התפתחותיות כגון קשיי קשב וריכוז, התמודדות עם משברי חיים כגון גירושים של ההורים, מתחים בבית ועוד.

בניגוד למבוגרים, הילד אינו בוחר במרבית המקרים להגיע לטיפול. הוריו מחליטים על כך עבורו. כמו כן, שיחה מילולית אינה האמצעי המועדף על הילד על מנת להביע את רגשותיו. לעיתים קרובות הוא עושה זאת באמצעות משחקים שונים, עבודות יצירה וכדומה. לכן, הטיפול בילדים סובב סביב המשחק, כאשר המטפל מסייע לילד לתת ביטוי מילולי וחוויתי לרגשות ולתחושות אותן הוא רוצה להביע. אני מאמין בכך, שקשר טיפולי אינטנסיבי מאפשר לילד לתת ביטוי לתמות שונות מעולמו, אשר מעיקות עליו במהלך היום-יום ופוגעות ביכולת שלו להתפתח ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.

עבור הורים רבים, אין זה צעד קל כלל וכלל לגשת עם בנם או ביתם לטיפול פסיכולוגי. עם זאת, חשוב לדעת שטיפול בגילאים צעירים עשוי לחסוך כאב רב, וגם משאבים כגון זמן וכסף בהמשך החיים. אני ממליץ בחום להורים לגשת להתייעצות אצל איש מקצוע כבר בשלבים מוקדמים. במרבית המקרים בהם הורה חש שהילד או הוא זקוקים לסיוע, רצוי שיסמוך על האינטואיציה שלו (שמניסיוני היא מדויקת ברוב המכריע של המקרים) ויפנה להתייעצות, גם אם ישנו פיתוי להניח שהמצוקה תחלוף עם הזמן.

בהמשך לאמור לעיל, מרכיבים רבים בחייו של הילד נקבעים על ידי ההורים. לכן, אני שם דגש על עבודה משותפת עם ההורים במקביל לטיפול בילד. עבודה זו מקבלת ביטוי בפגישות הורים הנערכות בתדירות משתנה. במהלך פגישות אלו אנו מתמקדים בהבנה של עולמו הפנימי של הילד, ושל האינטראקציה בין ההורים לילדיהם. פעמים רבות הורים משחזרים בהורותם תמות שונות מילדותם, ובמהלך העבודה עם ההורים אנו מנסים לאתר יחדיו את הנקודות בהן כאב לא פתור מעברו של ההורה משפיע על ההורות שלו. כל זאת, לצד חשיבה משותפת על צעדים פרקטיים אותם ניתן לנקוט על מנת לסייע לו. ישנם אף מצבים בהם ניתן לא לטפל בילד באופן ישיר, אלא לסייע לו באופן עקיף על ידי פגישות הורים בלבד. בנוסף, הילד מבלה חלק ניכר מזמנו בבית הספר. עקב כך, במידת הצורך ועל פי רצון ההורים אני מגיע לפגישות בבית הספר ומסייע לצוות החינוכי לתת לילד את המענה לו הוא זקוק.

טיפול במתבגרים

שנות ההתבגרות הינן שנים מורכבות עבור המתבגר והוריו. הנער הצעיר, או לחילופין הנערה הצעירה, מצויים בתווך בין ילדות לבגרות – הם עדיין לא מבוגרים מחד, אך כבר אינם ילדים מאידך. לפיכך, ההורים לעיתים קרובות מתקשים למצוא את דרך המלך בין הצבת גבולות וגילוי מעורבות בחייו של המתבגר, לבין הענקת מרחב ולגיטימציה למאמציו לגבש זהות מובחנת משל הוריו. הקושי נובע בין היתר מכך שתהליך גיבוש הזהות והמובחנות של המתבגר כרוך לעיתים קרובות בהדיפה ומרד בערכים של ההורים.

בהתאמה, גם הטיפול במתבגר דורש היערכות שונה ביחס לטיפול בילד, ומהווה מעין יציר כלאיים בין טיפול בילד (טיפול במשחק) לבין טיפול במבוגר (טיפול בדיבור). כמו כן, המתבגר הינו שותף פעיל בעיצוב אופי הטיפול וישנו צורך להביא בחשבון את רצונותיו בהתייחס למידת המעורבות של המטפל בחיי המשפחה ובסביבה הבית ספרית. לעיתים, ישנו צורך להפריד בין הטיפול במתבגר לבין הדרכת ההורים, כך שההורים יקבלו הדרכה מאיש מקצוע שונה מזה המטפל בבנם. זאת, על מנת לאפשר תחושת פרטיות ומרחב אישי לנער המטופל.

על אף האמור לעיל, חשוב לזכור: לבסוף, המתבגר נמצא תחת אחריות ההורים. ישנם מקרים בהם בריאותו הפיזית או הנפשית של הנער נמצאת בסכנה, ובמצבים אלו יש לעמוד על כך שיקבל את הטיפול המתאים.

במהלך השנים האחרונות, עקב שינויים תרבותיים וחברתיים טווח הגילאים המצוי תחת הכותרת "התבגרות" הולך ומתרחב: הן לעבר תחילת שנות העשרה (11-13), הן לעבר אמצע שנות העשרים. כתוצאה, הורים למבוגרים צעירים הנמצאים אחרי צבא, עלולים להיתקל באותם הקשיים העומדים מול הורים למתבגרים בגיל העשרה. הקושי המרכזי בגילאים אלו הינו הקושי של המבוגר הצעיר לפתח עצמאות, לעזוב את בית המשפחה ולבחור מסלול לימודים ו/או קריירה, תוך צמצום מידת התלות בהורים. ההורים מצדם, עלולים לחוש לכודים בין הנטייה הטבעית לתמוך כלכלית ובכל צורה אחרת במבוגר הצעיר מחד, לבין התחושה כי הדבר אינו תואם את גילו ואת צרכיו מאידך. לכן, פנייה לטיפול והדרכת הורים הפכה רלבנטית גם בגילאים אלו.

טיפול בילדים - גירושי הורים

מערכת יחסים יציבה ואוהבת בין ההורים מהווה בסיס עליו צומחת נפשו של הילד. עקב כך, גירושים של ההורים עשויים לזעזע את עולמו. הוא נוטה להאשים את עצמו בגירושי ההורים, צובר זעם רב כלפי ההורים, וחש צורך להתאבל על הקשר ההורי שעבר שינוי כה דרסטי.

בטיפול בילד שהוריו התגרשו, או/ו נמצאים בהליך גירושין מטרת הטיפול היא כפולה. ראשית, לספק לילד מרחב בטוח ומוגן אשר ניצב מחוץ לסערה המשפחתית, בו הוא יוכל לחלוק את רגשותיו ולעבד אותם. שנית, לעיתים קרובות ההורים עצמם זקוקים לאזור נטרלי, בו ניתן להניח בצד במידת האפשר את תהליך הגירושין ולהתמקד בטובת הילד ובאופן בו ניתן לסייע לו לצלוח את המשבר.

טיפול בילדים - חרדות

חרדות שונות הן שכיחות בשנות הילדות. ילדים חוששים מהחושך, מסיוטים, מדמויות דמיוניות... לעיתים החרדה עולה על רקע אירוע טראומטי ממשי כגון תאונת דרכים או תקיפה פיזית. בנוסף, עשויות לעלות חרדות חברתיות שונות. מתי החרדות הופכות לבעיה המצריכה טיפול? כאשר רמת החרדה פוגעת בתפקוד של הילד: הוא מפחד לישון לבד במיטה ומתעקש לישון במיטת ההורים, הוא חושש ללכת לבית הספר, פוחד להסתובב מחוץ לבית באופן אשר אינו תואם גיל, מתקשה ליצור חברויות עם בני גילו ועוד.

טיפול בילדים - בעיות התנהגות

לעיתים קרובות הורים פונים לטיפול עקב התנהגות מרדנית ומתנגדת של ילדם. הקשיים ההתנהגותיים עשויים לבוא לכדי ביטוי בהתנהגות מרדנית בבית הספר, בבית, או בשניהם. לרוב, התנהגות לא תואמת הינה דרכו של הילד להחצין תחושות ותמות שליליות המציפות את עולמו הפנימי, כגון: דימוי עצמי נמוך, חרדה ודיכאון. מטרת הטיפול במקרה זה היא לסייע לילד לבוא במגע עם רגשותיו ולבטא אותם, באופן ההופך את ההתנהגות הלא תואמת לבלתי נחוצה. פגישות ההורים מתמקדות בניסיון להבין את המקור הרגשי לבעיות ההתנהגות, כמו גם באופן בו ניתן להציב גבולות בריאים לילד המעניקים לו תחושת ביטחון ומוגנות.

טיפול בילדים - ASD

לגדל ילד אשר אובחן על הספקטרום האוטיסטי הינה משימת חיים קשה ותובענית. ישנם טיפולים רבים אשר ילד מעין זה נזקק להם: טיפול התנהגותי והקנית מיומנויות חיים, טיפול קבוצתי לשיפור המיומנות החברתית, ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק. טיפולים אלו הינם הכרחיים על מנת לסייע לילד למצות את הפוטנציאל שלו. במקביל, טיפול פסיכולוגי שם דגש על פיתוח היכולות הרגשיות של הילד ויצירת קשר בין אישי אינטימי, יציב ועמוק עם המטפל. טיפול מעין זה מהווה נדבך נוסף וחשוב בשלל הטיפולים אשר ניתנים לילד. הטיפול מאפשר לראות את הילד על כלל מאפייניו השונים ולסייע לו לפתח את אישיותו הייחודית מעבר לאבחנה אשר ניתנה לו. בפגישות ההורים, ניתנת להורים ההזדמנות לעבד את הקשיים הכרוכים בגידול של ילד אשר אובחן כמצוי על הספקטרום, להבין את משמעות האבחנה ולסייע להם ליצור קשר רגשי עם ילדם.

טיפול בילדים - הפרעות קשב וריכוז – ADHD

הפרעת קשב וריכוז משמעה חוסר יכולת של הילד לעכב גירויים בזמן שהוא ממקד את הקשב שלו בפעילות מסוימת. העולם שלנו מלא רעשים והסחות: אוושת המזגן, צלילי מכוניות מהרחוב, שיחות בין אנשים בחדר הסמוך ועוד. מרביתנו, כאשר אנו מתרכזים בפעילות מסוימת, מסוגלים לסנן את הרעשים המיותרים ולהתרכז. ילדים המתאפיינים ב-ADHD מתקשים לבצע סינון זה, ומופגזים באין ספור גירויים באופן מתמיד. בנוסף, ילדים אלו מתאפיינים גם בנטייה להיפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD), או/ו בנטייה לחולמנות (ADD).

מלבד ההפרעה הנוירולוגית, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתאפיינים גם בקשיים נוספים. התזזיתיות המתמדת וחוסר היכולת "לשבת על הישבן" מביאים לקשיים בהתמודדות עם המערכת החינוכית. כתוצאה, ילדים אלו מפתחים לעיתים קרובות דימוי עצמי נמוך ובעיות התנהגות. במובנים רגשיים רבים הם צעירים מכפי גילם: יכולת נמוכה לדחיית סיפוקים, סף תסכול נמוך, נטייה לאימפולסיביות, קושי בהתארגנות יום יומית וכיוצא בזה. הם מעוררים את כעסם של הסובבים אותם: הורים, מחנכים וילדים, ומפתחים דפוסי התקשרות פגועים. לעיתים, הם מפתחים סגנון אישיותי נוקשה, המקבל ביטוי בהימנעות מיצירת קשרים חברתיים ובבריחה לעולם דמיוני באמצעות משחקים שונים.

חשוב להדגיש גם שלעיתים קרובות, תסמינים של קשיים בקשב ובריכוז נובעים למעשה מחרדה, תוקפנות, ו/או הצפה רגשית. במצבים אלו טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי עשוי גם להחליף כליל את הצורך בהתערבות תרופתית.

בסביבה טיפולית, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מקבלים הזדמנות ליצירת קשר בין אישי שונה מזה שהם רגילים אליו. הסביבה הטיפולית הבטוחה והתחומה מאפשרת ביטויים של אימפולסיביות וקשיים התנהגותיים המתקבלים בהבנה, תוך ניסיון להקנות לילד מודעות עצמית, הבנה של הקשיים הרגשיים והעלאה של הדימוי העצמי. עבור ילדים עם דפוס 'נוקשה', ניתנת הזדמנות להשיל את הקליפות, לייצר דפוסים בין אישיים גמישים יותר ולהיות מעורבים בקשר אישי רגשי ואינטימי. בפגישות ההורים, אני וההורים מנסים יחדיו להבין את קשייו הייחודיים של ילדם, לפתח אמפטיה כלפיו ולחשוב יחדיו כיצד ניתן להתאים את הסביבה הביתית (ובמידת הצורך הבית ספרית) לצרכיו של הילד.

טיפול בילדים - קשיים חברתיים

ילדים עומדים במהלך הילדות בפני אתגרים חברתיים מורכבים. לעיתים קרובות, הורים פונים עם ילדיהם לטיפול עקב בעיות חברתיות שונות של הילד. קשיים חברתיים עשויים לנבוע ממגוון של גורמים שונים בקרב הילד, כגון: בעיות התנהגות, חרדה חברתית, קשיי וויסות ו-ADHD. פעמים אחרות, המערכת הבית ספרית, או/ו המשפחתית אינן מותאמות דיין לצרכים הייחודיים של הילד ובכך אינן מעודדות את היווצרותם של קשרים חברתיים. במקרים אלו, ישנה חשיבות רבה להבנת הרקע להיווצרותם של הקשיים החברתיים, ולשילוב של פסיכותרפיה פרטנית עבור הילד, הדרכת הורים והתערבות בבית הספר.

טיפול בילדים - הפרעות נפשיות

ישנם ילדים אשר סובלים מהפרעות נפשיות משמעותיות וכוללניות. תפיסת המציאות שלהם פגומה, ונראה כי הם חושבים באופן 'שונה' ו'ביזארי' ביחס לסובבים אותם. הם מפתחים עולם פנטזיה עשיר המאוכלס בדמויות בדיוניות ובפנטזיות לא מציאותיות, כאשר הם לא תמיד מצליחים להבחין בין מציאות לדמיון, ממשי ולא ממשי. בחלק מהמקרים, הם גם מבטאים תוקפנות ומיניות באופן אשר אינו תואם את גילם. לעיתים קרובות הפרעות אלו מכילות גם רכיב אורגני של הפרעות קשב וריכוז, או/ו לקויות למידה קשות. בממד החברתי, הם מתקשים ליצור קשר עם בני גילם, ומהווים מטרה לדחייה והצקות הגובלות לעיתים בהתעללות. ההורים, מצויים בין הפטיש לסדן: מחד, הם מעוניינים לסייע לילד לפתח הרגלי חיים עצמאיים ולאפשר לו לגדול ולהתפתח, מאידך, ישנו קושי רב לאפשר לילדים אלו רמת עצמאות גבוהה יותר עקב השיפוט הלקוי בו הם מתאפיינים.

ילדים אלו זקוקים לטיפול פסיכולוגי קבוע ויציב לאורך תקופת זמן ארוכה, וגם ההורים נזקקים לסיוע פרקטי ורגשי מצד המטפל. בשלב הראשון, על המטפל לשקוע יחד עם הילד לתוך עולם הפנטזיה שלו, ולהבין את הקונפליקטים והחסכים העומדים בבסיסו. בהמשך, ניתן למשוך את הילד אט-אט מהבועה הסגורה בה מתנהלים חייו הנפשיים ולהפגיש אותו עם מציאות החיים הסובבת אותו.

טיפול בילדים - ילדים מאומצים

הילד המאומץ חי בתוך תהום הנפערת בין ההורים הביולוגיים (או הפנטזיות אודותיהם), לבין משפחתו המאמצת. לעיתים קרובות, חווית החיים הראשונית של הילד המאומץ הינה חוויה של דחייה, גירוש, נידוי... הוא מנודה מחיי ההורים הביולוגיים ופורץ אל מרקם חייה של המשפחה המאמצת. ההורים המאמצים עלולים לחוות קשיים מרובים מול הכנסת ילד מאומץ לחייהם. בחלק גדול מן המקרים ההורים המאמצים והילד המאומץ מצליחים לבנות גשר, המסייע להם לחצות את התהום, ללא סיוע מקצועי. עם זאת, אימוץ הינו הליך מורכב וסבוך אשר עלול להשתבש. הדבר עלול להתרחש עקב סיבות שונות ומגוונות: קשיים של ההורים מול חווית האימוץ, חוויות אובדן קודמות של הורים (הפלות לדוגמה), היסטוריית חיים טראומטית של הילד טרם האימוץ (נכון בייחוד לאימוץ בחו"ל, ו/או אימוץ בגיל מאוחר יחסית בארץ) וקשיים אורגניים של הילד, אשר בשילוב עם האימוץ עלולים לייצר קשיים משמעותיים.

טיפול במבוגרים

במהלך חיינו הבוגרים, אנו עלולים להיתקל בתחושה של מבוי סתום: קושי למצוא זוגיות, קושי להתמיד בזוגיות, תחושת לחץ ומחנק עקב הדרישות השונות שהחיים מציבים לנו, קושי להתקדם בתחום המקצועי, קשיים בהורות ועוד. לעיתים, עלולה לעלות בנו מעין תחושה כללית כאילו משהו בנפש קפא על שמריו, הפסיק לגדול ולהתפתח. לעתים, אנו עשויים לחוש שאנו חיים בתוך בועה, חוזרים על אותן שגיאות, נקלעים לאותן מערכות יחסים כושלות, ומבצעים שוב ושוב בחירות שמצד אחד אנו חשים כי הן שגויות, ומצד אחר איננו מסוגלים לבחור אחרת. פעמים אחרות, מתרחש משבר משמעותי בחיינו: גירושין, טראומות שונות כגון תקיפה פיזית, אונס, מוות של אדם קרוב... פעמים, המשבר אינו משמעותי במיוחד בעיניהם של אנשים הסובבים אותנו, אך עבורנו הוא נחווה כקטסטרופה. לעיתים, אנו עלולים לחוות לפתע חרדה משתקת או דכאון ללא סיבה ברורה לעין. ישנם גם מקרים, בהם אנו חשים מזה שנים ארוכות ש"משהו לא בסדר", וכעת, מסיבות שונות אוזרים את האומץ לבחון את ה"משהו" הזה. מטבע הדברים, בגילאים שונים, אנו מתמודדים עם אתגרים שונים: מניסיון למצוא את דרכנו בעולם הזוגי, ההשכלתי והמקצועי בשנות הבגרות המוקדמות, עד להתמודדות עם גידול ילדים, מסלול מקצועי מלחיץ, שימור זוגיות לאורך שנים, התמודדות עם משבר גיל המעבר ועוד.

בטיפול במבוגרים, אני מאמין ביצירת קשר קרוב ואינטימי, המלווה בהתבוננות חדה, אמיצה וכנה על חייו הנפשיים של המטופל: החרדות הבסיסיות, הפנטזיות לעתיד, הצרכים הלא ממומשים והאכזבות השונות. הסביבה הטיפולית מאפשרת לבחון את העבר, ההווה והעתיד במבט מחודש ומפרספקטיבות שונות. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו ישנם מעין תחומים בנפש אשר נותרו ילדיים וראשוניים, אזורים שלא התבגרו וגדלו, וכי אנו זקוקים לעזרה של אדם אחר על מנת לסייע להם לצמוח.

במהלך הטיפול, הדפוסים הרגשיים, ההתנהגותיים והבין אישיים אותם פיתח המטופל, נכנסים לתוך חדר הטיפולים במערכת היחסים אותה אנחנו מייצרים. כך, הדרמה הנפשית משתחזרת במערכת היחסים הטיפולית באופן חי, ולעיתים כואב, כזה המאפשר שילוב של התבוננות וחוויה, אשר בתורו מביא לפתרון, צמיחה, קבלה והשלמה.

סטודנטים

במהלך שנות הלימודים סטודנטים מתמודדים עם אתגרי חיים מרובים בבת אחת: הצורך להצליח בלימודים, למצוא זוגיות, לצאת מבית ההורים, לעבוד וללמוד בו בזמן ועוד. זוהי תקופת חיים הטומנת בחובה אפשרות לגדילה והתפתחות מחד, אך גם משברים לא פשוטים מאידך. בנוסף, בימינו, התלות בהורים מתארכת עד אמצע שנות ה-20, ובשנים אלו סטודנטים רבים מתמודדים עם הצורך לצאת לעצמאות ולגבש את זהותם, בזמן שהם עדיין תלויים כלכלית בהוריהם.

טיפול מאפשר לסטודנט סביבה בטוחה, בה הוא יכול לגבש את זהותו, לייצר סיפור חיים ולקבל תמיכה רגשית המסייעת לו לצלוח את האתגרים העומדים בפניו. בהתאם לקשיים ששנים אלו מעמידות.

פרידה וגירושין

סיומה של מערכת יחסים זוגית מהווה לעיתים קרובות משבר משמעותי. אנו נאלצים לחזור לתבנית חשיבה של יחיד, לאחר חודשים, או שנים בהן התרגלנו לחשוב בשניים. בן הזוג אשר היה חלק כה משמעותי מחיינו, והיווה מרכיב בלתי נפרד מזהותנו העצמית איננו עוד, כאשר תהליך הפרידה עשוי להיות מלווה בתחושות קשות של עלבון, דחייה, חוסר ערך, בגידה וייאוש. אנו מתאבלים על אובדן בן הזוג, ועל הקשר שאבד. יחד עם זאת, התקופה לאחר הפרידה, בה זהותנו העצמית מתערערת, טומנת בחובה גם הזדמנות לגילוי עצמי מחודש, צמיחה ושינוי. זהו פרק זמן המתאים להתבוננות מחודשת על חיינו, הבחירות שעשינו וקידום היכולת לבחור בני זוג אשר יותר תואמים את צרכינו בעתיד. בגירושין, המשבר הוא לעיתים קרובות חמור יותר, עקב הצורך להתמודד עם הסטיגמה החברתית, ההורות המשתנה והצורך לחלק רכוש והון משותף. לצד השאלות הפרקטיות שנושאים אלו מעלים, הם כרוכים גם בשאלות רגשיות בסיסיות הנוגעות לעצם זהותנו. סיוע של איש מקצוע יכול להקל על ההתמודדות, ואף להניע תהליכים של שינוי וצמיחה.

חרדה

חרדה היא מילה גדולה, וישנם אופנים שונים בהן חרדה יכולה לשבש את חיינו והתפקוד היום יומי. ישנם אנשים החווים חרדה כללית, מעין תחושה תמידית של מתח ולחץ שמלווה אותם במרבית הזמן. אנשים אחרים סובלים מהתקפי חרדה: התקף קצר של מספר דקות בו הדופק עולה, ישנה זיעה, תחושת מועקה קשה וחרדה למות מהתקף לב או להשתגע. אחרים סובלים מחרדה חברתית: קושי לייצר חיים חברתיים, הנובע מהחרדה שהמפגש עם אדם אחר מעוררת. בנוסף, ישנו מגוון של הפרעות חרדה אובססיביות-קומפולסיביות הכרוכות במחשבות טורדניות וטקסים התנהגותיים שונים הנערכים על מנת להרגיע אותן. בטיפול פסיכודינמי אנו מנסים להכיל את החרדה, להבין את המקור הלא מודע לסימפטומים החרדתיים ולהעניק לו ביטוי מילולי. הדבר מביא להפחתה ברמת החרדה, כמו גם לכך שהמטופל מעשיר את חיי הנפש שלו.

דיכאון

כולנו עשויים לחוות מעת לעת מצב רוח מדוכדך משהו, עצב, מעין תחושה של חוסר אונים ותקווה. כאשר תחושות אלו מתגברות ואורכות לאורך זמן ניתן לכנות זאת דיכאון. בדיכאון התחושה היא כי מה שהיה הוא שיהיה, שתמיד היה רע, רע עכשיו וגם תמיד יהיה רע בעתיד. לעיתים משבר דיכאוני מלווה במשבר חיים: פיטורין, פרידה, מוות של אדם אהוב... לעיתים לא ניתן לאתר סיבה ברורה לפריצת הדיכאון. במהלך הטיפול ישנו ניסיון להבין את תחושת הדיכאון והכאב, לצד פתיחה של נקודות מבט שונות, אופטימיות יותר על חייו של האדם.

טיפול פסיכיאטרי

במצבים שונים, רצוי לשלב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול פסיכיאטרי. טיפול תרופתי עשוי להוביל להקלה מהירה יחסית בסימפטומים, והוא עשוי לקדם משמעותית את הטיפול הפסיכולוגי. לכן, במקרים שונים אני בוחר להפנות מטופלים לפסיכיאטר במקביל לטיפול הפסיכולוגי.

ניסיון מקצועי ואקדמי

שמי אביאל אורן, פסיכולוג קליני מומחה העובד עם ילדים, נוער, מבוגרים והורים. אני בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת מאוניברסיטת תל אביב, ומוסמך תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית. כמו כן, אני תלמיד דוקטורט בתכנית לפסיכואנליזה ופרשנות באוניברסיטת בר אילן.

אני מטפל בקליניקה בילדים, נוער, הורים ומבוגרים מזה כשלוש שנים. בעבר, עבדתי במשך שלוש שנים במכון טריאסט-שריג לפסיכותרפיה ובבית איזי שפירא (התמחות). בבית איזי שפירא רכשתי ניסיון בעבודה עם ילדים המתאפיינים בהפרעות התפתחותיות וקשיים נפשיים משמעותיים. בין היתר, אני מתמחה בעבודה עם ילדים עם הפרעות נפשיות חמורות, ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD), בעיות התנהגות, קשיים חברתיים וילדים מאומצים. כמו כן, אני בעל ניסיון רב בעבודה עם הורים. במקביל, במכון טריאסט-שריג טיפלתי במבוגרים בכל הגילאים, הסובלים מהפרעות נפשיות בדרגות חומרה שונות. בנוסף, ביצעתי שנת התמחות במחלקה סגורה מבוגרים בבית החולים הפסיכיאטרי לב השרון, שם התנסיתי בעבודה עם מבוגרים עם הפרעות נפשיות חמורות (סכיזופרניה, מאניה דפרסיה, הפרעה סכיזו-אפקטיבית וכדומה). בתקופת התואר השני ביצעתי פרקטיקום במשך כשנתיים וחצי במרכז חירום שוסטרמן בירושלים, שם התנסיתי בעבודה עם ילדים עם בעיות והפרעות רגשיות חמורות ביותר, על רקע של טראומות כגון הזנחה והתעללות.

בטיפול בילדים ובמבוגרים אני מציע פסיכותרפיה פסיכודינמית, באוריינטציה פסיכואנליטית. אני מאמין ביצירת קשר טיפולי אמיץ המאפשר התבוננות כנה ואמיתית על עולמו הפנימי של המטופל, המקבל ביטוי גם בקשר המשמעותי שנקשר ביני לבין המטופל. אני מאמין שכאשר המטופל בא במגע עם עולמו הפנימי ועם האמת הרגשית הטמונה בו, הדבר מסייע לו לגדול ולצמוח באופן אותנטי ויצירתי, ומאפשר לו להשיל, או לפחות לצמצם באופן ניכר סימפטומים שונים (חרדה, דיכאון, התנהגויות אובססיביות וכן הלאה) ולהמעיט בשימוש בהתנהגויות אשר מסבות לו (ולעיתים גם לסובבים אותו) נזק רב, וחוסמות את צמיחתו הנפשית.

פעילות ציבורית

בשנים האחרונות אני פעיל בהתנדבות במספר גופים על מנת לקדם את תחום בריאות הנפש והפסיכולוגיה במדינת ישראל. הייתי ממקימי תנועת 'בנפשנו', הפועלת למען פסיכותרפיה מקצועית, נגישה וללא עלות במגזר הציבורי. בנוסף, הייתי חבר קרוב לשנה בתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, הפועלת לקידום הפסיכולוגיה הציבורית ומעמד הפסיכולוג במדינת ישראל. כמו כן, אני חבר כיום בוועד החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים ובמועצת הפסיכולוגים (גוף רגולטורי המייעץ לשר הבריאות בנושאים הקשורים לפסיכולוגיה במדינת ישראל).

פרסומים

אורן, א. ושפלר, ג. (2012). בחינה אמפירית של התיאוריה הקלייניאנית: העמדות הפרנואידית-סכיזואידית והדיכאונית, והקשר בין פיצול ומצוקה נפשית. מארג, ג': 1-33.

אורן, א. (2014). משחק החלומות, חלומות על משחק: על מרחב החלום בפסיכותרפיה פסיכואנליטית במשחק עם ילדים. מארג, ה': 1-19.

אורן, א. ומייק, ח. (2016). ה'אני עור' והטיפול המוסדי בילדים. חברה ורווחה, ל"ו: 143-129.

אורן, א. (2013). משחקי ביון: מחשבות בעקבות עיון בכתביו של ווילפרד ביון. אתר פסיכולוגיה עברית.

אורן, א. (2011). השדה והזוג הטיפולי. אתר פסיכולוגיה עברית.

יצירת קשר

טלפון: 0507563704

אימייל: avieloren30@gmail.com

פנקס 54 (פנקס פינת ויצמן), תל אביב